תגיות

מלחמת העצמאות

מוש זילברשמידט
אחרי 78 שנה: הפריטים האישיים של לוחמי גוש עציון נחשפים
הכובע של מפקד הגוש שנהרג בקרב, הסוודר המחורר של לוחם הפלמ"ח משיירת העשרה שהפך לסופר ילדים מוכר, והשרשרת שנמצאה בבונקר שבו נפלו אחרוני מגיני הגוש בתש"ח: בתערוכה שתנדוד בין בתי ספר, ביוזמת המועצה האזורית ובשיתוף ארכיון גוש עציון, הפריטים שנשמרו נחשפים לעיני הציבור
איתמר אייכנר | 21.04.26
הנשק המאולתר שבנה עוזי אהרוני, ואיתו יצא למשימות הגנה על העמק
האקדח המאולתר ממלחמת העצמאות אותר במקלט של הקיבוץ: "פריט היסטורי"
במלחמת העצמאות היה עוזי אהרוני מגבת נער בן 16. במסגריית הקיבוץ הוא בנה לעצמו אקדח מאולתר לצרכי הגנה, וכעת, כמעט 80 שנה אחרי, הנשק אותר במהלך המלחמה במקלט, ויהפוך למוצג מרכזי במוזיאון העמק. אחיו יואב נזכר: "הוא היה הנער היחיד בעמק שהלך קבוע עם אקדח"
ישראל מושקוביץ | 21.04.26
ככל שהתרחק מימיו כלוחם, כך יורם קניוק מצא את עצמו יותר בליבו של הפצע
המונוגרפיה על יורם קניוק לוקחת כמובן מאליו את העובדה שהוא הקדים את זמנו בכל הנוגע לטיפול ספרותי בטראומות השואה ומלחמות ישראל. החוזקה של הספר היא הדפסת הכתבים הגנוזים שלו שמוכיחים יותר מאשר המחקר מעז לטעון
נוית בראל | 10.12.25
מתוך "1948"
קרעי לא רצה שתראו את הסרט הזה. בדיוק בגלל זה חשוב שתצפו בו
"1948", הפרויקט הדוקומנטרי של נטע שושני, עבר תלאות בדרך למסך. למה? כי הוא מבקש לייצר את מה שנדמה כנרטיב האולטימטיבי של מלחמת 1948, מתוך הבנה שהסיפור ההיסטורי הציוני אינו צדו השני של הסיפור הפלסטיני, אלא שמדובר בנרטיב אחד, ושאי אפשר לספר את הסיפור האחד (לזכור) בלי להתייחס לסיפור האחר (לשכוח). קשה לחשוב על סרט רלוונטי יותר למציאות העכשווית
שמוליק דובדבני | 07.09.25
מתוך "1948: לזכור ולשכוח"
קרעי נגד שידור "1948 - לזכור ולשכוח" בתאגיד: "מעליל על צה"ל מעשי טבח ואונס בזמן מלחמת העצמאות"
שר התקשורת שלח מכתב למנכ"ל כאן, שבו דרש להסיר את סרטה של נטע שושני מלוח השידורים, בטענה שהוא "מקדם נרטיב אנטישמי", ואיים לשלול תקציב אם ישודר. בתאגיד דחו את ההאשמות: "הטענה כאילו אנו מבקשים לפגוע בצה"ל מופרכת". במקביל, מפקד גלי צה"ל פנה במייל לאנשי התחנה בעקבות דיוני הוועדה שהקים שר הביטחון ישראל כ"ץ לבחינת עתיד התחנה, והדגיש כי "אין סימן שאלה לגבי חשיבותה של גל״צ, על אחת כמה וכמה בימי מלחמה"
רז שכניק | 03.09.25
עליזה בגינסקי ז"ל
הלכה לעולמה עליזה בגינסקי, אחרונת מגיני גוש עציון במלחמת העצמאות
בגינסקי נפטרה בשבוע שעבר בגיל 95. היא עלתה לישראל בשנות ה-30 מגרמניה והתגייסה להגנה, שם שימשה כקשרית. במלחמת העצמאות נשלחה לגוש עציון הנצור כאחראית קשר, לחמה עד שנשבתה - וסירבה לדרישת הירדנים לזרוק רימון לבונקר שבו התבצרו אחרוני המגינים. סיפורה הפך למייצג במרכז מורשת גוש עציון
גלעד כהן | 17.07.25
עולים מעיראק שהגיעו לארץ דרך קפריסין, 1950
"הן אפילו עודדו עליית יהודים לארץ": האם מדינות ערב בגדו בפלסטינים אחרי 1948?
השלטונות בעיראק, בתימן, בלוב ובמרוקו הניחו ליהודים לעזוב בדרך לעלות בהמוניהם לישראל בשנותיה הראשונות של המדינה. בין השליטים היה מי שהסביר כי העלייה המסיבית של יהודים לישראל תמוטט את כלכלתה ותביא לקריסתה, אבל ההיסטוריונית אסתר מאיר-גליצנשטיין משוכנעת: "מי שחפץ בכך היה יכול לחסום את הגירת היהודים מארצו. מי שלא עשה זאת התנער מהנרטיב הפלסטיני"
אליעזר היון | 05.06.25
פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה
בשבוע הבא תהפוך "חרבות ברזל" לארוכה במלחמות ישראל | תולדות הזבנג ולא גמרנו
596 יממות חלפו ממתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, וביום הרביעי הקרוב יעקוף מניין ימיה את מלחמת העצמאות. בין שמונה המלחמות הרשמיות שניהלה ישראל היו מבצעי בזק לצד עימותים מתמשכים, שעל אורכם חלוקות הדעות עד היום. למשל: האם מלחמת ההתשה נמשכה שנה וחצי או בעצם 3 שנים? והאם 18 שנות השהייה ברצועת הביטחון הן חלק ממלחמת לבנון הראשונה? | המספרים המלאים
ירון דרוקמן | 24.05.25
מתוך "1948: לזכור ולשכוח"
קריאה חריגה מצד המועצה לביקורת סרטים לעצור את הקרנת "1948 - לזכור ולשכוח"
למרות שתפקידה בדרך כלל סיווג צפייה בסרטים מסחריים המוקרנים בארץ, דרשה המועצה ממנהלי הסינמטקים שלא להקרין את "1948 - לזכור ולשכוח", שעוסק באופן שבו נתפסה והונצחה מלחמת העצמאות ע"י ערבים ויהודים. הבמאית נטע שושני: "שום סיבה שלא יאושר"
ynet | 06.11.24
קבוצת מגויסים חרדים באימונים
גבורתם המוסרית של החיילים החרדים במלחמת העצמאות
במשך שבעה חודשים הוכיחו בני הישיבות החרדים ב"גדוד טוביה" כי אפשר לשלב את לימוד התורה עם שירות בצה"ל. מסמכים נדירים מספרים את הרהורי נפשם של אלה שראו בשירותם שליחות
נתי גבאי, הספרייה הלאומית | 20.06.24
יובל לוי
מכתב האהבה של סבא רבא שלי היה יכול להיכתב בתקופתנו
מי שיקרא את המכתב ששלח סבא רבא של יובל לוי לאהובתו, אידה, עוד עלול להתבלבל ולחשוב שמילים אלו נכתבו מהמערכה הנוכחית בעזה, אך מבט אל ראש המכתב ממקם אותנו בזמן אחר, היסטורי לא פחות: ימי מלחמת השחרור. האם לנצח נאכל חרב?
יובל לוי | 13.05.24
כתבות נוספות
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
24 שעותChatGPTOpenAIאבו מוחמד אל-ג'ולאניאוזמפיקאוניברסיטאותאוניברסיטהאוניברסיטת קולומביהאונסאוסקר
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
24 שעותChatGPTOpenAIאבו מוחמד אל-ג'ולאניאוזמפיקאוניברסיטאותאוניברסיטהאוניברסיטת קולומביהאונסאוסקר
תגיות קשורות
צה"לישראלפלסטיניםחרדיםמלחמהיהודה ושומרוןעיראקערביםיום הזיכרוןגיוס חרדים